פסק-דין בתיק ב"ל 2236-09

רקע כללי

1.    ביום 20.2.06 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין פגימה בגבו על-פי תורת המיקרו-טראומה.

מכאן התביעה שבפנינו.

להלן התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    התובע מתקין גגות פיברגלס ומבודדים לארגזי משאיות החל משנת 1990 ואילך.

3.    יום העבודה של התובע משתרע על פני 11 שעות עבודה מידי יום. בתחילת יום העבודה נוהג התובע לקבל הנחיות ממנהל העבודה באשר לסוג המשאיות שעליו לייצר עבורו גגות, כאשר מידת הגגות נעה מ-4.5 x 2.5 מ' ועד ל-9.5 x 2.5 מ'.

4.    עבודת ההתקנה כוללת שלושה שלבים, כדלקמן:

§          בשלב הראשון מעמיס התובע קשתות עשויות אלומיניום באורך 2.51 מ' כל אחת, אותן הוא נדרש לקצר בהתאם למידת הרכב באמצעות מסור חשמלי לחיתוך אלומיניום ולהעלות אותן לגג המשאית. לאחר מכן, עולה התובע על סולם המונח ליד המשאית ומחבר את הקשתות לארגז המשאית עם ניטים. שלב זה אורך כשעה לערך.

§          בשלב השני מחבר התובע גליל פיברגלס, השוקל כטון בערך, עם חגורות למנוף. לצורך כך עליו לדחוף את הגליל כדי לפרוש אותו וכדי שיוכל לחתוך את הפיברגלס למידתו של הגג. במהלך שלב זה נדרש התובע להפעיל כוח תוך כדי כיפוף כדי לדחוף את הגליל ולחתוך עם הדיסק את הפיברגלס. שלב זה אורך כחצי שעה.

§          בשלב השלישי, לאחר חיתוך הפיברגלס, על התובע להרימו לעגלה יחד עם פועל נוסף. הגג שוקל כ-40 ק"ג לכל לוח וכל אחד מהעובדים נדרש לשאת משקל של כ-40 ק"ג. לאחר מכן, מלגזה מרימה את הלוח לגג ועליו לפרוש את הפיברגלס לגג ולחברו עם ניטים של 10 ס"מ בתנוחת כיפוף.

יצוין כי יש צורך לשים ניט כל 10 ס"מ וכי לצורך התקנתו של גג נדרשים כ-100 ניטים. שלב זה אורך 3.5-4 שעות.

5.   במהלך היום התובע יוצא להפסקה של 45 דקות ולאחר מכן הוא עולה על הגג המותקן ואוטם אותו עם סיליקון בתנוחת כיפוף משך כ-20 דקות.

6.    במהלך יום עבודה התובע נדרש לבצע התקנה של 2 גגות.

יצוין כי ישנן משאיות קטנות של 4 מ', אז אורכת עבודת ההתקנה כ-3 שעות וכי בזמן שנותר הוא נדרש לבצע עבודה אחרת, כפי שיפורט להלן. אך, 75% מזמן עבודתו מוקדש להתקנת גגות גדולים לארגזי משאיות ארוכות.

7.    בין התקנה להתקנה התובע מסייע למנהל העבודה ולפועלים האחרים בפעולה של הרמת דלתות של המשאיות והרכבתן של המשאית. כל דלת שוקלת כ-80 ק"ג ועליו לשאת משקל של כ-40 ק"ג, להניחה במקום המיועד להתקנה, להחזיקה לבד משך כמה רגעים. זאת, עת שהפועל האחר שם ניט או שניים על מנת לקבע אותה ולאחר מכן ממשיך בהתקנתה על המשאית. פעולה זו אורכת 20 דקות, במהלכן הוא עוזר להרים את כל הדלתות של המשאית, זאת שעה שבמשאית "ממוצעת" יש 3 דלתות. התובע עוזר בהתקנת כ-4 דלתות מדי יום.

מדי יום מסייע התובע למנהל העבודה בחיתוך ברזלים כבדים בצורת פרסה וברזלים דבל T במשקל של כ-30 ק"ג לכל ברזל. לדבריו, במהלך החיתוך הוא הרים את הברזל לשולחן החיתוך וחותך אותו, כאשר ביום הוא נדרש להרים כ-40-45 חתיכות ברזל בממוצע, כאשר כל פעולה נמשכת כמה דקות ובסה"כ אורכת כשעה עד שעה וחצי.

כמו כן, התובע נדרש לפרוק מעת לעת מכולות ולסייע בהורדת קירות עץ ברוחב 14-17 מ"מ ובגובה 2.5 מ' (פנלים), כאשר כל קיר שוקל 100 ק"ג. פעולה המתבצעת ע"י 6 פועלים.

8.    כבר בשלב שלאחר שמיעת הראיות טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה. זאת, היות והתשתית העובדתית אינה מלמדת על תנועות חוזרות ונשנות, אלא על עבודה במצב סטטי ותנוחה לא נכונה של כריעה בשלב השלישי של העבודה.

עמדה זו לא התקבלה על ידינו מהנימוקים אליהם נדרש מייד בהמשך, ומשכך קבענו כי יש מקום למנות מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע בשלב השלישי להתקנה ובשלב האיטום ומריחת הסיליקון לבין הפגימה בגבו.